נערך ביום השלושים ושלוש לעומר, ל"ג בעומר מציין אירועים משמעותיים בהיסטוריה היהודית ומסומן באופן מסורתי בהתכנסויות, מוזיקה, חגיגות והדלקת מדורות. האש משמשת סמל להארה רוחנית ולעתים קרובות מזוהה עם תורתו של רבי שמעון בר יוחאי, שביום זה מציינים את יארצייטו.

בסטקר, שעובד בסגנון האקספרסיוניסטי המופשט המופשט שלו, הופך את המדורה למוקד ויזואלי ורוחני רב עוצמה. להבות עולות כלפי מעלה דרך מעברים עשירים של זהב, כתום, צהוב ולבן, ויוצרות ניגוד דרמטי נגד שמי הלילה הכחולים והעמוקים. האש נראית כמעט חיה, מקרינה חום, תנועה ואנרגיה לאורך כל הקומפוזיציה.

מסביב ללהבה מתאספות דמויות בחגיגה והתבוננות. הצורות שלהם מופיעות דרך שכבות אקספרסיביות של צבע ומחוות, מה שמרמז על קהילה הנמשכת יחד על ידי זיכרון, אמונה ומסורת משותפים. למרות שזהויות אינדיבידואליות נותרות בלתי מוגדרות, הנוכחות הקולקטיבית שלהן מעבירה את האופי הנצחי של ההתכנסות, ומקשרת בין משתתפים עכשוויים לדורות שצפו באירוע המשמח הזה.

עשיר בצבע, תנועה ואווירה, ל"ג בעומר חוגג את הכוח המתמשך של חוויה קהילתית ואור רוחני. באמצעות עבודת מכחול אקספרסיבית וצבע זוהר, באסטקר לוכד לא רק את מחזה המדורה, אלא גם את תחושת החיבור, השמחה וההתחדשות שנמצאת בלב החגיגה.