העבודה צבועה בסגנון האקספרסיוניסטי המופשט המופשט של באסטקר, והיא בנויה באמצעות שכבות של צבע, מרקם ומחווה אנרגטית. כחולים, סיגליות ולבנים רכים מתמזגים על פני הבד, וממיסים את הגבול בין אדמה, מים ושמים. התוצאה היא נוף שמרגיש גם אמיתי וגם מדומיין - מקום של זיכרון, התבוננות ומסע פנימי.

דמויותיהם של משה ואהרון אינן מוצגות כגיבורים מקראיים רחוקים, אלא כסמלים מתמשכים של אחווה, אמונה ותכלית משותפת. יחד הם הובילו את העם היהודי באחת התקופות המשנות בהיסטוריה. משה, הנביא והמורה, ואהרן, הכהן הגדול ומשכין השלום, מילאו כל אחד תפקיד ייחודי, והוכיחו כי מנהיגות אמיתית מתחזקת באמצעות שותפות, ענווה וכבוד הדדי.

במקום לתאר אירוע מקראי ספציפי, באסטקר מעורר מצב רוח של השתקפות שקטה ומפגש רוחני. הציור מעודד את הצופים להאט את הקצב, להיכנס לנוף ולהרהר בערכים הנצחיים שמגלמים שני אחים אלה - אמונה, מסירות ומחויבות משותפת לשרת את ה' וגם את העם היהודי.

צבע עשיר, אור זוהר ועבודת מכחול אקספרסיבית הופכים את הנוף ליותר מאשר סביבה פיזית. זה הופך למקום שבו מתלכדים הזיכרון, הרוחניות וההיסטוריה המקראית, ומזמין כל צופה לחוות את המורשת המתמשכת של משה ואהרון באופן אישי עמוק.