הקומפוזיציה נשלטת על ידי זרמים מתערבלים עצומים של כחול, לבן וטורקיז שגולשים על פני הבד, ויוצרים רושם של קירות עצומים של מים תלויים בתנועה. הים נראה סוער ומסודר כאחד, ומשקף את האופי המופלא של האירוע עצמו. במרכז, מתגלה פתח זוהר, המצביע על הדרך שהתגלתה דרך המים והבטחת הגאולה שנמצאת מעבר.

למטה, דמויות מתאספות ועוברות קדימה דרך הנס המתגלגל. הצורות שלהם מפושטות בכוונה, ומאפשרות להן לייצג לא רק את בני ישראל של יציאת מצרים, אלא את כל מי שהתמודד עם אי ודאות, אתגר ותמורה. המסע שלהם הופך אוניברסלי, מדבר אל החוויה האנושית של אומץ, אמונה והתמדה ברגעים של שינוי עמוק.

עבודה בסגנון האקספרסיוניסטי המופשט המופשט שלו, באסטקר הופך את הנרטיב המקראי לחוויה ויזואלית דינמית. מחוות סוחפות, עבודות מכחול אנרגטיות ושכבות צבע מדורגות יוצרות תחושה של תנועה ומומנטום, בעוד שהבזקי אור וצבע מרמזים על נוכחות של התערבות אלוהית בעולם הטבע.

קריעת הים, עשירה בסמליות ואנרגיה רוחנית, חוגגת נושאים של גאולה, תקווה ואמונה. באמצעות צבע, קצב וצורה אקספרסיבית, באסטקר מזמין את הצופים לחוות לא רק את הנס עצמו, אלא גם את המסר המתמשך של יציאת מצרים: שאפילו ברגעים של חוסר ודאות, דרך קדימה יכולה להיווצר במקום שבו אף אחד לא נראה אפשרי.