הקומפוזיציה מחולקת בין נוף עירוני מונומנטלי מלמעלה לבין אוסף דמויות למטה. שכבות של צבע וצורות טקסטורות מרמזות על ארכיטקטורת האבן של ירושלים המתנשאת למרחוק, בעוד שלל המתפללים והמטיילים ממלאים את קדמת הבמה בחיים ובתנועה. העיר נראית מוגבהת ומוארת, מושכת את העין כלפי מעלה ומחזקת את תפקידה כיעד המסע.

עבודה בסגנון האקספרסיוניסטי המופשט המופשט שלו, באסטקר הופך את החוויה ההיסטורית של העלייה לרגל לשפה חזותית אוניברסלית. הדמויות מפושטות בכוונה, ומאפשרות להן לייצג דורות של עולי רגל שנסעו לירושלים במהלך מועדי המקרא, וכן את כל מי שמחפש קשר ומשמעות רוחנית. התנועה הקולקטיבית שלהם יוצרת תחושה של ציפייה, התמסרות ומטרה משותפת.

הפלטה העשירה של הציור של כחולים, גווני אדמה, לבנים ומעברי צבע זוהרים מעבירים הן את הנוף הפיזי והן את החוויה הרגשית של ההתקרבות לעיר הקדושה. מחוות אקספרסיביות ומרקמים רבדים מרמזים על הזכרונות, התפילות והתקוות שהצטברו על ידי אינספור מטיילים לאורך ההיסטוריה.

עשיר באווירה ותהודה רוחנית, עלייה לרגל לירושלים חוגגת את הקשר המתמשך בין העם היהודי לירושלים. באמצעות צבע, תנועה וצורה אקספרסיבית, באסטקר מזמין את הצופים להשתתף במסע שהוא בעת ובעונה אחת היסטורי, קהילתי ואישי - מסע לעבר עיר שממשיכה לעורר אמונה, געגועים וחיבור בין הדורות.