הקומפוזיציה נשלטת על ידי זרמים מתערבלים עצומים של כחול, לבן וטורקיז ששוטפים את הבד כמו קירות מים נישאים. הקשתות העוצמתיות הללו מקיפות פתח מרכזי זוהר, היוצרות רושם של שביל מופלא שמגיח מתוך הים עצמו. הצופה נמשך ללב הקומפוזיציה, חווה הן את הפאר של הטבע והן את המסתורין של ההתערבות האלוהית.

בחלקים המרכזיים והתחתונים של הציור, דמויות נעות דרך הנס המתפרש. צורותיהם מפושטות בכוונה ונספגות חלקית בזרמים שמסביב, תוך שימת דגש על החוויה הקולקטיבית של עם המאוחד באמונה ובגורל. אף על פי שהן מבוססות ביציאת מצרים המקראית, הדמויות מייצגות גם את המסע האנושי האוניברסלי דרך אי ודאות לעבר תקווה, התחדשות וגאולה.

עבודה בסגנון האקספרסיוניסטי המופשט המיוחד שלו, באסטקר הופך מים, אור ותנועה לסמלים של טרנספורמציה רוחנית. מחוות סוחפות, עבודת מכחול אנרגטית ומעברי צבע זוהרים יוצרים תחושה של מומנטום והגבהה. הים עצמו נראה חי באנרגיה, הופך לא רק למכשול פיזי אלא למשתתף באירוע המופלא.

עשיר בסמליות ובעוצמה רגשית, מעבר ים סוף מדבר על נושאים של אמונה, אומץ ושחרור. באמצעות צבע, קצב וצורה אקספרסיבית, באסטקר מזמין את הצופים לחוות את יציאת מצרים לא כפרק היסטורי רחוק, אלא כתזכורת נצחית לכך שמסלולים יכולים להופיע גם ברגעים שבהם נראה שכל התקווה אבודה.