הקומפוזיציה נשלטת על ידי גוונים קרירים של לבן, כחול בהיר וקובלט עמוק המעוררים שמי חורף, אוויר קריר והאור הרך הייחודי לעונה הקרה יותר של ירושלים. מעברים אופקיים רחבים של כחול סוחפים על פני החלק העליון של הבד כמו עננים נסחפים, בעוד שכבות שקופות של לבן יוצרות תחושה של ערפל, לחות ועומק אטמוספרי.

ירושלים של בסטקר אינה מתוארת באמצעות פירוט אדריכלי אלא באמצעות מצב רוח ותחושות. העיר יוצאת בהדרגה משטח הציור. צורות אנכיות עדינות מרמזות על מבנים רחוקים, קירות ודמויות אנושיות, בעוד קווים דקים ומחוות מפוזרות יוצרים רושם של תנועה בתוך נוף שליו אחרת. הצופה חש בירושלים ולא רואה אותה ישירות.

הפלטה המגניבה של הציור מנוקדת על ידי הדגשים קטנים של גווני אדום, כתום ואדמה חמים המופיעים בכל הקומפוזיציה. נגיעות חמימות אלו מתפקדות כמו אורות מהבהבים בנוף החורפי, יוצרות מתח ויזואלי ומזכירות לצופה את החיוניות המתמשכת של העיר גם במהלך העונה השקטה ביותר שלה.

ליצירה יש תחושה יוצאת דופן של פתיחות ואור. השדות הרחבים של הלבן יוצרים מרחב להתבוננות, ואילו הכחולים השכבתיים מרמזים על שמיים ואבן שהתרככו על ידי אווירת החורף. התוצאה היא ציור שמרגיש בו זמנית מרחיב ואינטימי, לוכד את אופייה הייחודי של ירושלים בעונה הקשורה לרוב בהתבוננות פנימית והתחדשות.

כמו רבים מציוריו הירושלמיים של בסטקר, העבודה מאזנת בין הפשטה לבין ייצוג. העיר נותרת ניתנת לזיהוי באמצעות סוגסטיה ולא תיאור, מה שמאפשר לחוויה הרגשית של המקום להיות חשובה יותר מהדיוק הפיזי. ירושלים מוצגת לא רק כמיקום אלא כמצב תודעתי המעוצב על ידי זיכרון, אמונה ואווירה.

Winter in Jerusalem, עשיר בעדינות ובאיפוק פואטי, חושף את יכולתו של האמן למצוא יופי בתוך הפשטות. באמצעות צבע זוהר, מרקם שכבות ומחווה מבוקרת בקפידה, באסטקר יוצר מדיטציה על האור, העונה והרוח המתמשכת של ירושלים.