בנימין בסטקרBinyamin Basteker

על האמן

מדי יום אני משתאה לנוכח שלמות הבריאה: העולם, הטבע, האדם, כל מה שהיה, מה שיש ומה שיהיה. הבריאה היא שילוב של הנסתר והנגלה. אנו עוסקים בגילוי הנסתר, ובכך תורמים ולו מעט לעולם הנפלא הזה. צורך זה הוא המניע אותי לצייר. לעתים הביטוי מורכב ולעתים מינימלי — אך תמיד זהו ביטוי עמוק של רגשות.

העמידה מול בד לבן מציבה אתגר מיוחד. כאמן, אינני תחליף למצלמה. אני שואב מן הטבע ומחפש באמצעות הציור את מה שהטבע מעניק, כדי לגלות מרכיבים נסתרים שהעין הרגילה אינה מבחינה בהם. כלי החיפוש שלי הם התבוננות, צבע, גוון וקומפוזיציה. אמצעיי הם השינויים האינסופיים של אור וצל, אווירה ורגש. את העושר העצום הזה אני מתרגם לבד ומציג לצופה. כל נברא שר מדי יום את שירת ההלל הייחודית לו; כך גם האמן שבי מגלה באמצעות הצבעים והבד את פלאי הבריאה, את הנראה ואת הבלתי נראה. בכל חפץ אני רואה את הטבע מדבר אליי בשפה שרק אני מבין.

אני אמן מופשט. הציור הוא שפת הדיבור שלי. בשפה הייחודית לי, באמצעות הכלים והטכניקות ששכללתי, אני מתבונן, חוקר ויוצר עבודות שמקורן נטוע בבריאה. התוצאה הסופית מעבירה לעולם חוויה רגשית. שפת ההפשטה מאפשרת לי להביע ללא מילים — המילים הן ביטויו של הסופי. עושרו של הטבע הוא אינסופי. ההפשטה שואפת אל האינסוף, משכנה של השלמות.

מול היצירה עומד הצופה, שמבטו ורגשותיו שונים משלי. בהתבוננותו הוא מגלה בציור סיפור ייחודי, שאינו בהכרח מה שהתכוונתי אליו. גם זה נוצר בהשפעת הבריאה. אני כלי בלבד.

בנימין בסטקר, 2019