חיה ואנסChaya Vance

על האמן

חיה ואנס היא צלמת וציירת ישראלית שעבודתה עוסקת ביופי, בזיכרון ובשינוי. מאחורי המצלמה ועל הבד היא נמשכת לרגעים החושפים חן שקט מתחת לפני השטח של חיי היומיום. תצלומיה וציוריה מזמינים את הצופים להאט, להתבונן לעומק ולגלות משמעות במקומות שאחרים עשויים לחלוף על פניהם.

כבת לניצולי שואה, ואנס גדלה עם מודעות חדה לאובדן ולחוסן כאחד. אף ששאפה להיות אמנית מגיל צעיר, שיקולים מעשיים הובילו אותה להשלים תואר ראשון באמנויות באוניברסיטת בוסטון, ולאחר מכן לפתח קריירות מצליחות בעיצוב גרפי, בצילום מסחרי, בתקשורת חזותית ובהפקה מוזיקלית בארצות הברית ובקנדה.

מסעה האמנותי הוביל אותה לבסוף לטאוס שבניו מקסיקו, שם הנוף יוצא הדופן והקהילה היצירתית השפיעו עמוקות על ראייתה. שם, בהיתר נדיר, צילמה טקסים של ילידים אמריקאים והתעמקה בתרבות שחגגה אור, נוף וביטוי אמנותי. חוויות אלו חיזקו את משיכתה המתמשכת לאווירה, למרקם ולעוצמה הרגשית של הדימוי החזותי.

בשנת 1993 הביא מסע בלתי צפוי את ואנס לישראל. הצפייה בזריחה מעל חיפה והעמידה בהמשך מול הכותל המערבי היו חוויות ששינו את חייה והעירו בה קשר עמוק למורשתה היהודית. היופי הגשמי שחיפשה לאורך חייה נעשה בלתי נפרד מן המודעות ההולכת וגדלה ליופי הרוחני, ולבסוף הוביל אותה להשתקע בירושלים.

מאז שעלתה לישראל ב־1998 עם בעלה, רוני ואנס, חיה ממשיכה לפתח גוף עבודות הנע בחופשיות בין צילום לציור. ציוריה המופשטים משלבים שכבות של צבע, מרקם, מחווה וזיכרון לקומפוזיציות עשירות בהבעה, ואילו צילומיה מבטאים אותה רגישות לאור ולשירה השקטה של רגעי היומיום. אף שהמדיום שונה, שניהם מאוחדים ברצון להפוך חוויה רגילה לדבר המעורר מחשבה, תקווה והמשכיות.

מאחורי המצלמה או מול הבד, עבודתה של ואנס משקפת חיפוש מתמשך אחר יופי — כדרך לראות את החיים לעומק. אמנותה מזכירה לנו שגם לאחר האתגרים הגדולים ביותר בחיים, האור ממשיך להתגלות למי שמוכנים להתבונן.