בסטקר, שעובד בסגנון האקספרסיוניסטי המופשט המופשט שלו, ממלא את הקומפוזיציה בצבעים תוססים, מחווה אקספרסיבית ותנועה קצבית. הדמויות העולות הופכות לחלק מהנוף עצמו, ומדגישות שהעלייה לרגל היא לא רק יעד אלא חוויה טרנספורמטיבית המרוממת את הגוף והנפש כאחד.

במשך מאות שנים, יהודים מילאו את מצוות העלייה לרגל על ידי נסיעה לירושלים ולבית המקדש שלוש פעמים בשנה לרגל השל"ש - פסח, שבועות וסוכות. המילה עלייה, שפירושה "עלייה", משקפת לא רק את הטיפוס הפיזי לירושלים, אלא גם את ההתעלות הרוחנית שנחווה באמצעות התקרבות אל האלוהי.

במקום לשחזר רגע היסטורי מסוים, באסטקר לוכד את הרוח הנצחית של עלייה לרגל. הציור מדבר על ציפייה, אחדות ושמחה כאשר אינספור מטיילים מתכנסים לירושלים, כל אחד מביא את התפילות שלו, הכרת התודה והתקוות שלו. עשירה בתנועה, צבע וסמליות, עליה ל'רג'ל חוגגת את הקשר המתמשך בין העם היהודי, ירושלים ובית המקדש הקדוש.