הקומפוזיציה בנויה מגושי צבע זוהרים המרמזים על מבני האבן, החצרות והרחובות המפותלים של ירושלים. עצים דקיקים עולים לאורך הסצנה, צורותיהם האנכיות יוצרות קונטרה טבעית למבנה הגיאומטרי של העיר. דמויות מתאספות ועוברות בחזית, נוכחותן מעניקה לציור תחושה של קהילה וחיי יומיום.

בסטקר פועל בסגנון האקספרסיוניסטי המופשט המופשט שלו, מאזן בין התבוננות לפרשנות. העיר אינה מוצגת באמצעות פירוט מדויק אלא באמצעות זיכרון, אווירה ורגש. גווני אדמה חמים, ירוקים עזים, כחולים זוהרים ונגיעות של זהב מעוררים את האור הייחודי של ירושלים, עיר שבה היסטוריה עתיקה וחיים עכשוויים מתקיימים זה לצד זה.

הציור משקף את יכולתה המתמשכת של ירושלים לקרב אנשים, מסורות וחוויות מגוונות בתוך נוף אורבני משותף. הדמויות נשארות אנונימיות בכוונה, ומאפשרות להן לייצג תושבים, מבקרים, עולי רגל ומחפשים שתורמים לסיפורה המתפתח של העיר.

סצנת רחוב ירושלים, עשירה בצבע, בתנועה ובאווירה, חוגגת את חיוניותה של עיר הקודש מעבר לאנדרטאות ולאתרים הקדושים שלה. באמצעות עבודת מכחול אקספרסיבית ופלטה זוהרת, באסטקר מזמין את הצופים לחוות את ירושלים כמקום חי ונושם שבו שזורים יחד היסטוריה, קהילה וחיי היום יום.