צורה צהובה זוהרת מופיעה על רקע מעברים כהים יותר של שחור, אדום ולבן, ויוצרת דיאלוג ויזואלי רב עוצמה בין אור וצל, נוכחות והעדר. מחוות נזילות ועבודת מכחול בשכבות מחייה את פני השטח, בעוד שאזורים של שקיפות ואטימות יוצרים תחושה של עומק ותנועה.

הציור חושף אמן החוקר את הכוח הרגשי של ההפשטה עצמה. במקום לכוון את הצופה אל פרשנות ספציפית, באסטקר יוצר שדה חוויה פתוח שבו צורה, צבע ומחווה הופכים לכלי הרהור וגילוי אישיים.