דמויות צצות מהקומפוזיציה כנוכחות שקטות בתוך נוף של צבע ואור. צורותיהם נחשפות בחלקן ובחלקן מוסתרות, מה שמרמזות על רגעים של המתנה, הרהור והיווצרות. במקום לספר סיפור ספציפי, באסטקר יוצר אווירה שבה הצופה חופשי להקרין חוויות אישיות, זיכרונות ושאיפות.

מעברים עשירים של סגול, כחול, לבן וזהב יורדים דרך הבד כמו וילונות של אור, ויוצרים תחושה של עומק ותנועה. המשטח הכחול הרפלקטיבי שמתחת מעגן את הקומפוזיציה, בעוד שהצורות האנכיות למעלה מרמזות על אפשרות, מעבר וצמיחה. הציור מאזן שקט עם אנרגיה, התבוננות עם ציפייה.

בסטקר, שעובד בסגנון האקספרסיוניסטי המופשט המופשט שלו, מאפשר לצבע, לטקסטורה ולמחוות להעביר רגש בצורה חזקה יותר מאשר נרטיב. העבודה הופכת למדיטציה על הציפייה עצמה - לא רק מה שאנו מקווים להשיג, אלא כיצד הציפייה מעצבת את תפיסתנו את העולם שסביבנו.

הן האישי והן האוניברסלי, Expectations מזמינה את הצופים להרהר בחלומות, באי הוודאות והאפשרויות שמלווים כל שלב בחיים. התוצאה היא ציור שמדבר על היכולת האנושית לתקווה, דמיון והתחדשות.