ההרכב פועם בפעילות. מבנים עולים דרך רשת של קווים מצטלבים, צבעים זוהרים וסימנים אקספרסיביים, המצביעים על המרקם הצפוף של רחובות ושכונות ירושלים. דמויות מתאספות לאורך הקידמה, המופיעות כתושבים, מבקרים, עולי רגל ועוברי אורח שחייהם מצטלבים בתוך המרחבים המשותפים של העיר. נוכחותם מחייה את הציור ומחזקת את תפקידה של ירושלים כמקום של מפגש וחיבור.

בסטקר עובד בסגנון האקספרסיוניסטי המופשט המופשט שלו, מעבר לתיאור מילולי כדי ללכוד את הקצב והאווירה של החיים האורבניים. שכבות של גווני אדמה חמים, אדומים עזים, כחולים, ירוקים ולבנים זוהרים יוצרות תחושה של תנועה וספונטניות. מחוות סוחפות וקווים אנרגטיים חוצים את הבד כמו שבילים, שיחות וזרמים בלתי נראים הזורמים בעיר.

הציור משקף את יכולתה הייחודית של ירושלים לאחד היסטוריה עתיקה עם חיים עכשוויים. צורות אדריכליות מופיעות ומתמוססות בתוך הקומפוזיציה, מה שמרמז על עיר המעוצבת ללא הרף על ידי זיכרון, מסורת וחוויה אנושית. במקום להתמקד במיקום מסוים, באסטקר מעורר את התחושה של שקוע ברחובות ירושלים, שם בכל פינה יש עקבות של היסטוריה וכל יום מביא מפגשים חדשים.

סצנת רחוב ירושלים, עשירה בצבע, בתנועה ובאנרגיה חזותית, חוגגת את העיר החיה מעבר לאנדרטאות ולאתרים הקדושים שלה. באמצעות עבודת מכחול אקספרסיבית ופלטה תוססת, בסטקר מזמין את הצופים לחוות את ירושלים כמקום של גילוי מתמשך, קהילה והשראה.