רקל סאנצ'ז ניגשת לנרטיב הנצחי הזה דרך שפה של אווירה, אור וסמליות ולא ייצוג מילולי. הקומפוזיציה נפרשת בגוונים זוהרים של כחול, כסף, פנינה וסגול רך, ויוצרים נוף שמימי עצום התלוי בין ים ושמים. במרכז מרחפת צורה מעגלית קורנת הדומה לירח, שער או שער שדרכו מתכנסים העולמות הגלויים והבלתי נראה.

מרחבי המים והשמים המרובדים של הציור מעוררים את הגבולות הנוזלים בין מחוזות קיום שונים. בדיוק כפי שסולם יעקב גישר בין שמים וארץ, סאנצ'ז ממיס את ההבחנות המקובלות בין נוף וחזון, מציאות חומרית ורוחנית. הצופה מוזמן להרהר בעולם שבו הקודש אינו מרוחק, אלא נוכח ללא הרף מתחת לפני השטח של חיי היומיום.

הכדור הזוהר בלב הקומפוזיציה מתפקד כיעד ומקור כאחד. זה עשוי לרמוז על הירח המאיר את ליל חזונו של יעקב, את הנוכחות האלוהית, או את שאיפת הנשמה להתעלות. סביבו, עננים משתנים וזרמי אור נעים בעדינות על פני הבד, ויוצרים תחושה של תנועה רוחנית מתמדת.

לפלטה הכחולה הדומיננטית יש משמעות מיוחדת. לאורך מסורות דתיות ומיסטיות, הכחול מסמל גן עדן, אינסוף, אמונה ומודעות רוחנית. סאנצ'ז משתמש בטונים אלה כדי ליצור אווירה של התבוננות ופליאה. קטעים עדינים של ורוד, כסף וזהב בוקעים מהמרחב הקריר, ומצביעים על רגעי התגלות החבויים בתוך המרחב העצום.

בליבה, סולם יעקב הוא מדיטציה על חיבור. זה מזכיר לנו שכל חיי אדם מכילים את הפוטנציאל לגשר על חוויה ארצית ושאיפה רוחנית. בדומה ליעקב המתעורר מחלומו ומבין ש"ודאי ה' נמצא במקום הזה", הצופה מוזמן לזהות את הממדים הקדושים המקיפים אותנו, לרוב מבלי לשים לב, בכל רגע של קיום.