במרכז הקומפוזיציה, נראה שמפל זוהר פורץ מהצורות שמסביב. בין אם הוא נתפס כמפל, מעיין, נחל אור או נהר היורד מגבהים בלתי נראים, המעבר הזוהר הזה משמש כלב הציור. הוא הופך לסמל של המקור שממנו מתחילה כל תנועה ואליו חוזרים בסופו של דבר כל הדברים.

הבלוז שמסביב מעורר מים בשלל צורותיהם - אוקיינוסים, נהרות, גשם וערפל. במסורות רוחניות ברחבי העולם, מים מסמלים חיים, חוכמה, ריפוי והתחדשות. סאנצ'ז רותם את האסוציאציות הללו כדי ליצור שפה ויזואלית של זרימה מתמשכת ושינוי. הזרמים הנעים לאורך הציור מעידים על כך שהחיים לעולם אינם סטטיים; הוא מתקיים על ידי כוחות הנעים ללא הרף מתחת לפני השטח.

נגיעות של כסף ולבן מאירות את הקומפוזיציה כמו השתקפויות של אור על פני מים. קטעים אלה מציגים תחושה של התגלות, ומזכירים לנו שמקורות הכוח וההשראה העמוקים ביותר מתגלים לעתים קרובות ברגעים של שקט והרהור. מה שנראה כאוטי בהתחלה חושף בהדרגה הרמוניה בסיסית, ממש כמו שנחל גועש עוקב אחר מסלול נסתר שעוצב הרבה לפני שהוא הופך לגלוי.

לכותרת יש משמעות פיזית ורוחנית כאחד. ברמה אחת, זה מתייחס למקור של נהר או מעיין. מצד שני, הוא מצביע על המקור העמוק יותר של יצירתיות, אמונה, זיכרון ותודעה עצמה. הציור מבקש מהצופים לשקול היכן שוכנים מקורות המשמעות שלהם וכיצד אותם מעיינות בלתי נראים ממשיכים להזין את חייהם.

במחשבה היהודית, מים חיים קשורים לעתים קרובות לברכה אלוהית ולחיוניות רוחנית. הדימוי של מעיין הזורם ברציפות ממקורו הופך למטאפורה לחוכמה, לתפילה ולנוכחות המקיימת של האלוהי בתוך הבריאה. המקור משקף את הרעיון הנצחי הזה, והופך את המים לסמל של המקורות הקדושים של החיים.

באמצעות תנועה, מרקם ואור, סאנצ'ז יוצר יצירה החוגגת שפע, התחדשות וחיבור. המקור מזכיר לנו שמתחת לכל זרם גלוי מסתתרת התחלה בלתי נראית, ושהזרמים העמוקים ביותר של החיים נובעים לעתים קרובות ממקומות נסתרים מהעין.