במרכז הקומפוזיציה ניצבת צורה עדינה דמוית עץ הנראית כאילו מגיחה מאופק צר התלוי בין עולמות. הגזע השקוף שלו עולה בחן כלפי מעלה, מחבר את הממלכה הארצית למטה עם השמים הזוהרים שמעל. התמונה מזכירה את הסמל העתיק של העץ חיים - עץ החיים ששורשיו נטועים באדמה בעוד ענפיו מגיעים אל השכינה.

צבע ממלא תפקיד מרכזי בשפה הרגשית והרוחנית של הציור. צהובים זהובים רכים מקרינים חום, חוכמה והארה אלוהית. ורוד עדין וגווני ורדים מעוררים חמלה, אהבה ורוך רוחני. מעברי טורקיז ואקווה עדינים מרמזים על מים זורמים, התחדשות והחיים עצמם. שכבות של לבנדר לבן וזוהר יוצרות אווירה של התעלות, כאילו הסצנה כולה תלויה בתוך ממלכה של אור וברכה.

להרכב יש איכות חלומית. ענני צבע נסחפים על פני השטח, נוצרים ומתמוססים ללא הרף. צורות צצות רק כדי להיעלם שוב, מזמינות התבוננות ולא ודאות. סאנצ'ז מאפשר לצופה לחוות את הציור בצורה אינטואיטיבית, כשם שפוגשים זיכרון, תפילה או תובנה רוחנית חולפת.

לאורך המסורת היהודית, עץ החיים מסמל הן את התורה והן את מסע הנשמה לעבר החוכמה. היא מייצגת צמיחה מתמשכת, חיה ומתפתחת. כאן, האמן הופך את הסמל הנצחי הזה למדיטציה חזותית עכשווית. העץ הופך לא רק לאובייקט בתוך הנוף, אלא לגשר בין קיום פיזי לשאיפה רוחנית.

הפלטה הזוהרת יוצרת תחושה של אופטימיות ואפשרות. נראה שאור זורם דרך כל חלק בקומפוזיציה, מה שמרמז שהבריאה עצמה מתקיימת ממקור חיוניות בלתי נראה. הציור מזכיר לנו שלעתים קרובות הצמיחה מתרחשת בשקט ובאופן בלתי נראה, בדומה להתפתחות שורשים מתחת לפני השטח לפני שהענפים נראים לעין.

בלבו, עץ החיים חוגג את החיבור ההדדי של כל הקיום. באמצעות צבעיה הקורנים, האווירה השמימית והדימויים הסמליים שלה, העבודה מזמינה את הצופים להרהר במקורות החוכמה, האמונה וההתחדשות המזינים את הרוח האנושית.